מה זו בכלל השקעה פאסיבית?!?
מדובר בהשקעה במוצר פיננסי שעוקב אחרי מדדי שוק.
ישנו מגוון רחב מאוד של מדדי שוק הנחלקים לפי קטגוריות שונות ולפי מדדי פיזור שונים- מדד של מדינות, מדדים סקטוריאליים כמו- תעשייה ומסחר/טכנולוגיה/אנרגיה, מדדים גיאוגרפיים שמשקיעים בחברות במדינה מסוימת (כמו s&p 500) וכו'
מה זה מדד?
כלי מדידה אשר מייצג את הביצועים של קבוצת נכסים פיננסיים מהם הוא מורכב, מאין ממוצע התנהגות או ביצועים. כאשר המדד עולה אז בממוצע הביצועים של הנכסים הפיננסיים מהם הוא מורכב עלו (ייתכן וחלק מהנכסים ירדו וחלקם עלה אך החלק שעלה בממוצע היה גבוה יותר ולכן סך המדד עלה)
בכל מדד כמה עשרות / מאות / אלפים של אג"חים / מניות / סחורות או נכסים פיננסיים אחרים. המדד עוקב אחר ביצועי הנכסים מהם הוא מורכב.
היתרון של מדד הוא שהוא נותן סוג של תמונה כללית על המצב בשוק מסוים. נניח נרצה לדעת איך כלכלה של מדינה מסוימת מתנהגת או מה מצבה, במקום לבדוק מניה מניה או אג"ח אג"ח ולנתח אותם ומזה להסיק על כל השוק פשוט אפשר להסתכל על כמה מדדים שמשקפים נכסים באותה מדינה ולפי הביצועים שלהם לנתח את מצבה הפיננסי של אותה מדינה.
במקום להשקיע בכמה מניות ואג"חים בשוק מסוים בהתאם לערכם (משקלם) באותו שוק, אפשר לקנות את כל השוק שזה בעצם המדד.
אז למה בכלל כדאי להשקיע בהשקעה פאסיבית?
כאשר נבחר להשקיע פאסיבית נכוון להשקעה של "שגר ושכח", לרוב גם מדובר בהשקעה לטווח ארוך.
המשקיע הפאסיבי לא קונה ומוכר ויושב 24/7 על ערכי המניות/מדדים הוא מחליט באיזה מכשיר להשקיע ושוכח מזה לטווח השקעה ארוך ככל האפשר.
ישנם 3 יתרונות בולטים להשקעה פאסיבית-
- נטרול ה"רגש"- מדובר בהשקעה שלא מערבת רגשות- שוק ההון ידע עליות מטאוריות וגם מפלות רבות = לא לבעלי לב חלש! לפעמים המשקיע יפעל מתוך פחד/לחץ, זה קשה לראות את תיק המניות שלך צונח ולהישאר אדיש, אך לפעמים פעולה מתוך לחץ היא לא הפעולה שנכון לעשות. לדוגמא- משקיעים שמשכו כסף משוק ההון בהפסד גדול בתקופת הקורונה לא רק מימשו את "הפסד על הנייר" אלא הפסידו גם את הזינוק הגדול שהיה בבורסות העולם אחרי הקורונה. בהשקעות צריך לקבל החלטות ממקום מושכל ולכן בהשקעה פאסיבית פשוט לא נוגעים בכסף, זה הכלל! משאירים את ההשקעה באותה פוזיציה לאורך שנים רבות כדי שאפקט הריבית דריבית ודחיית המס יעבדו עליה ונמנעים משיקולי רגש.
- ריבית דריבית – אלברט איינשטיין אמר " ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא – משלם." . ריבית דריבית היא בעצם תשואה על התשואה. כאשר נקים חיסכון מסוים, בתום השנה הראשונה נקבל תשואה על הקרן שהפקדנו לחיסכון, בשנה שאחרי כבר נקבל תשואה לא רק על הקרן אלא גם על הריבית שנצברה בשנה הראשונה וכך הלאה כמו כדור שלג מתגלגל בצורה אקספוננציאלית. אפקט הריבית דריבית יראה בצורה המשמעותית ביותר לטווח הארוך ויכול להגדיל את הרווחים על החיסכון גם במיליונים רבים (כתלות באורך התקופה). ככל שהמשקיע יתחיל לחסוך בגיל צעיר יותר ויתמיד בו, כך יוכל להבטיח שתקופת החיסכון תהיה ארוכה יותר ואפקט הריבית דריבית יהיה משמעותי יותר.
- דחיית מס- מאחר ובהשקעה פאסיבית המשקיע נותן לכסף לעבוד ולא נוגע בו הוא בעצם לא מממש רווחים ולכן על פי המחוקק אין "אירוע מס" ואין צורך לשלם מס, באופן הזה הוא דוחה את תשלום המס כך שבינתיים על אותם כספים שהיה צריך לשלם כמס במידה והיה מושך את הכסף הוא ממשיך לצבור רווחים. לאורך תקופות ארוכות מדובר בהרבה מאוד כסף. כמובן שבסופה של הדרך כאשר ימשוך את הכספים יצטרך לשלם מס אך בינתיים הוא השתמש בכספי המיסים לצורך הגדלת הרווח.
דבר נוסף שחשוב להקפיד עליו הוא גיוון – הגיוון יכול להתבטא בכמה ממדים:
- סקטוריאלי כלומר השקעה במדדים שמורכבים מנכסים פיננסיים של חברות בענפים שונים ולא רק בענף אחד מרכזי שירותים/פיננסים/אנרגיה/טכנולוגיה וכו' . לדוגמא אם נבחר להשקיע במדד שעיקרו חברות טכנולוגיה (כמו מדד הנסדק) ייתכן ולתקופה מסוימת נרוויח מאוד יפה כי בדיוק באותו זמן יש התעוררות בתחום ופריחה טכנולוגית, אך מספיק שינוי אחד בעולם- שינוי צריכה/מגפה עולמית או סתם נטייה של השוק שיטלטל את אותו סקטור שבחרנו בשביל שזה ייגע לנו בכיס בצורה משמעותית מאוד! אותה הדבר יכול לקרות בכל אחד מהסקטורים ולכן כדאי ללכת על מדד שהוא מגוון סקטוריאלית
- גיוון גאוגרפי- מדד שמשקיע בחברות ממדינות שונות יבשות שונות. לדוגמא יש באזז סביב מדד ה s&p 500 , יש לכך הצדקה בהיבטי ביצועים היסטורית ועד היום אך בהיבט הגאוגרפי המדד מורכב מחברות בארה"ב בלבד ולכן אין בו ביטוי לשאר מדינות העולם ומבחינה של גיוון גאוגרפי הוא לוקה בחסר.
- גיוון מטבעי – מדד שחשוף למטבעות שונים ולא רק לדולר או רק לאירו או לשקל וכו'.
אחרי שהבנו למה כדאי להשקיע בהשקעה פאסיבית צריך לחשוב איך לממן אותה?
האם יש לכם כסף להשקיע? האם תעדיפו לקחת כסף קיים ולמנף אותו או שתעדיפו לחסוך כל חודש בהו"ק?
ואולי תרצו לקחת מימון לטובת ההשקעה הפאסיבית?
ישנן הרבה דרכי מימון להשקעה, אחת מהן היא מינוף קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות!
אפשר לקחת הלוואה בשעבוד כספים קיימים בקופות ובקרנות לטובת כל מטרה, לרוב בריבית אטרקטיבית מאוד
אפשר לקחת את ההלוואה בשיטת החזר "בלון" . הכוונה היא שלוקחים את ההלוואה ומשלמים את כל הקרן וגם את הריבית שנצברה ביום אחד בסוף תקופת ההלוואה.
שיטה נוספת היא שיטת החזר גרייס חלקי. כאן הכוונה היא שלוקחים את ההלוואה, מחזירים לאורך תקופת ההלוואה רק את הריבית ובסוף התקופה ביום האחרון את הקרן.
כמובן שצריך לבחון היטב האם משתלם לקחת הלוואה לטובת השקעה פאסיבית וצריך לבדוק כל מקרה לגופו ואף להתייעץ!
ניתן רק דוגמא- נניח שהתשואה הצפויה בהשקעה הפאסיבית היא כ 7% ממוצע בשנה והריבית שמוצעת על ההלוואה היא 4% עדיין יהיה משתלם לקחת את ההלוואה (כמובן רק במידה ומבחינה תזרימית ניתן לעמוד בתשלום ההחזר) . צריך גם לזכור שכספים שמופקדים להשקעה פאסיבית ייהנו מאפקט ריבית דריבית ודחיית מס ולכן לטווח רחוק זה משתלם מאוד.